<h1>עשרת הדברות לבעל העיטור הלכ' סוכה ח"ג</h1>
<h2>דף ד:</h2>
תנו רבנן נעץ ד' קונדסין וסיכך ע"ג ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין אר"ה מחלוקת על שפת הגג דר"י סבר אמרינן גוד אסיק ורבנן סברי לא אמרינן אבל באמצע הגג ד"ה פסולה ור"נ אמר באמצע הגג מחלוקת ואיבעיא לן לר"נ באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג ד"ה כשרה א"ד בין בזו ובין בזו מחלוקת וקיימא בתיקו וקיי"ל כר"נ דאמר באמצע הגג מחלוקת ופלוגתא ברואין כדאיתא בברייתא והלכה כרבנן דל"א רואין ועל שפת הגג מספקא לן אי כר"ה דאמר' [בין בזו בין בזו] מחלוקת אי לא ומסתברא בין בזו בין בזו מחלוקת ומסתברא דברייתא דקתני בארץ פליגו ברואין וברייתא סתמא מיירי בשפת הגג, והלכתא כרבנן דל"א גוד אסיק דמחיצות לבית עשויות. ורבינו אלפסי לא אייתי להך פלוגתא ורבינו אבן גיאות כתב דרבינו שרירא ל"ג לאיבעיא להו, והכי איתא, ור"נ אמר באמצע הגג מחלוקת אבל בשפת הגג ד"ה כשרה ופסק כר"נ.
<h2>דף ז.</h2>
השלישי. הכשר עשייתה. דתנן ושאין לה ג' דפנות ת"ר שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח ורש"א ג' כהלכתן ורביעית אפי' טפח וקי"ל כרבנן ואותו טפח היכן מעמידו אמר רב מעמידו כנגד היוצא א"ל רב כהנא ורב אסי ויעמידו כנגד ראש תור שתק רב אתמר נמי א"ש משמיה דלוי מעמידו כנגד היוצא וכן מורין בבי מדרשא כנגד היוצא. ור' סימון [ואיתימא ריב"ל] אמר (יהושיע) עושה טפח שוחק ומעמידו פחות מג' לדופן ולא כנגד ראש תור וחשיב כאילו יש פס ד' בדופן שלישית והוא רוב הכשר סוכה ואוכל ושותה בכ"מ בסוכה כאילו יש בה ד' דפנות ואר"י אמר רב סוכה העשוייה כמבוי כשרה ואותו טפח מעמידו לכל רוח שירצה ור' סימון אריב"ל עושה לו פס (משהו) [ארבעה ומשהו] ומעמידו בפחות מג' סמוך לדופן דכל הפחות מג' כסתום דמי ובסוכה גדולה עסקינן דאי בסוכה קטנה [בטפח] שוחק באמצע סגיא. וחזינן לרבוותא קמאי דסמכי ארב כהנא ורב אסי ורב דאמרי ויעמידו כנגד ראש תור דהא שתיק רב וליתא לשמואל ולדר' סימון ומסתב' כשמואל ולוי וכבי מדרשא דאמרי כנגד היוצא דקיימא כר' סימון אריב"ל דל"ל כנגד ראש תור וסוגיא דשמעתא כר' סימון אזלא דהא קמיבעיא לן מ"ש הכא דסגי בטפח שוחק ומ"ש התם דבעינן פס ד' ועוד דרב אשי אשכחי' לרב כהנא דעביד טפח שוחק וקא עביד ליה צורת פתח ש"מ כריב"ל ומאן דאית ליה טפח שוחק ל"ל כנגד ראש תור ורב כהנא דפריך לרב ויעמידנו כנגד ראש תור לא ס"ל הכי דהא רב כהנא גופיה עביד טפח שוחק ועביד צורת פתח ש"מ כולהו ס"ל כנגד היוצא ולא כנגד ראש תור והלכה כר' סימון וכלישנא בתרא דרבא דאמר ובעינן נמי צורת הפתח כדרב כהנא דעביד להו לתרווייהו והלכך עושה טפח שוחק ומעמידו בפחות מג' סמוך לדופן ואח"כ נוטל קנה אחת (לצורך) [לצורת] פתח אמה או שתים רחוק מאותו טפח ונותן קנה א' ע"ג ראש הא' ע"ג אותו טפח שוחק וראש הב' ע"ג אותו קנה ורש"י פי' צ"ה כנגד כל אורך הדופן. ובהא דרבא איכא פלוגתא ביני רבוותא איכא מ"ד מדאמר מ"ש הכא דסגי בטפח שוחק ומ"ש התם גבי מבוי דבעינן פס ד' ש"מ כהדדי נינהו ובסוכה העשוייה כמבוי בעינן פס ד' וצ"ה. ואית מ"ד דהכשר סוכה קטנה יש בדופן ג' ולא בעינן צ"ה. וכל סוכה שיש לה ג' דפנות שלימות בהכשר אעפ"י שיש בה רוח אחת כשרה בז' ואחת ארוכה כמה כשרה כל הסוכה בלא צ"ה. ואם בא לעשות סוכה בד' דפנות בלא פתח ונכנס שם דרך ארובה כשרה והכי מסתברא ואית מ"ד דכי בעינן טפח שוחק בדופן רביעית ושלישית בטפח וליתא אמר רבא סיכך על גבי מבוי שיש בו לחי כשרה. ואמר רבא סיכך ע"ג פסי ביראות כשרה דמגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה ואפי' מקילתא לחמירתא כגון ב' כהלכתן וג' אפי' טפח אמרינן מגו דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת.
תניא דופן סוכה כדופן שבת ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג"ט ואפי' כל המחיצות עשוי' בקנים של אצבע אצבע ה"ה כאלו הכל עומד אבל יש בין זה לזה ג"ט הוי כאלו הכל פרוץ דקנה לא חשיב עומד וגרסינן בירו' (פ"א ה"א) יש דבר שכשרה בסוכה ופסולה במבוי פסולה בסוכה וכשרה במבוי דוקרנין כשרה בסוכה ופסולה במבוי ותני כן הביא ד' דוקרנין וכו' דפנות כשרות בסוכה ופסולות במבוי ותני כן (ונסרים רחבים) [וכו' רחב] מי"א בסוכה כשרה. ויתירה שבת על הסוכה שהשבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ משא"כ בסוכה שאם עשה דופן מנסרים רחבים ג"ט וד"ט ויש בין נסר לנסר כמלא נסר שהם כפתחים בלא צ"ה בשבת פסולה שאין עומד מרובה על הפרוץ ובסוכה אפי' פרוץ מרובה על העומד כשרה שהרי היא כשרה בב', וג' אפילו טפח ואפילו יש באותן הדפנות פתחים כשתצרף אותן עם הדפנות הפרוצות פרוץ מרובה על העומד כשרה כל הסוכה.
<h2>דף יב.</h2>
חבילי קש וחבילי עצים אין מסככין בהם וכולן כשרים לדפנות ובריש גמרא דמסכת סוכה (ב'.) עשה מחיצות של ברזל וסיכך ע"ג כשרה וכל הפוסל בסכך כשר לדפנות ירושלמי וסכות על הארון את הכפורת מכאן שעושין סוכה בדבר המקבל טומאה ובלבד שלא יעמוד הסכך עליו כדאמרינן לקמן. ובבלי כתב דפנות אין פסולה (אלא) [אפי'] מדבר המקבל טומאה. ואם עשאה דופן לסוכה (בחזה) [לבהמה] כשרה ורווחא דביני ביני עביד לה בהוצא ודפנא והיא (דמנתחין) [דמתיחא באשלי] מלעיל. ותניא בתוספתא עושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה ויישן. בפ' מי שהוציאו (עירובין מ"ד.) [נפל] (וכל) דפנות של סוכה לא יעמיד בה אדם וכלים ומקשים והא תניא עושה אדם את חבירו דופן ואוקמינן הא דתניא אסור בדופן ג' והא דתניא מותר בדופן ד'.
<h2>דף טז.</h2>
המשלשל דפנות מלמעלה למטה [וכו'] אם גבוהים מן הארץ י"ט כשרה רי"א כשם (שלמעלה) שמלמטה למעלה י' כך מלמעלה למטה יו"ד קסבר מחיצה תלוי' מותרת ואר"ח אמר אבימי מחצלת גבוהה ד' ומשהו מותרת בסוכה משום דופן תלי לה בי מיצעי פחות מג' למטה ופחות מג' למעלה וקי"ל תרי לבוד וכגון שהיתה גבוה עשרה אם גבוה י"א צריך מחצלת ה' ומשהו ואם י"ב ו' ומשהו אבל סוכה מי"ג עד כ' אמות עושה מחצלת שבע ומשהו ותלי לה בפחות מג' סמוך לקרקע ואעפ"י שהסכך גבוה מן המחצלת כמה כיון שיש בה מחיצה גבוה ו' אמרינן גוד אסיק הא ליכא י' ל"א גוד אסיק וא"נ מוקים לה סמוך לסכך פחות מג"ט ואעפ"י שגבוה כמה מן הקרקע כמה כשרה כדאמרינן מחצלת ז' ומש"ה מותרת בסוכה משום דופן וכ"מ שיניחנו בין למעלה בין למטה כשרה וקמ"ל דמשלשלין דפנות מלמעלה למטה כר' יוסי ומסתברא דהלכה כר"י דמחיצה תלוי' מותרת. וכ"פ ר' עמרם ור"ח ז"ל. ובעל הלכות ורב נטרונאי פסקו כרבנן. ורבינו אלפסי לא פסק כלל. ורבינו יצחק אבן גיאות הכריע דהלכה כרבנן משום דקי"ל (ז'.) דופן סוכה כדופן שבת ובשבת קי"ל מחצלת תלויה אינה מותרת (וק"ל הא) [אלא במים קל הוא] שהקילו חכמים (כמחיצות) [במים] והא דאמרי' קמ"ל מלמעלה למטה לכתחלה אתו לאשמעי' דאי ממתני' ה"א דיעבד קמ"ל לכתחלה. וצ"ע דהא דאמרי' דופן סוכה כדופן שבת לענין מקיפין בקנים ובחבלים קאמר.
<h2>דף כב:</h2>
העושה סוכתו בראש האילן או על גמל כשרה ואין עולין לה ביו"ט. ב' בידי אדם וא' באילן או ב' באילן וא' בידי אדם כשרה כגון שעשה ב' דפנות שעלו מן הקרקע סמוכות זו לזו עד שהגיעו לאילן והעלה אותן ב' דפנות למעלה מי' ושלישית עשה בראש האילן למעלה מי' וקרקע הסוכה באמצע הדפנות בקורה שנתן בדופני הסוכה שאם יפול האילן נופל קרקע הסוכה כשרה ואין עולין לה ביו"ט. ג' דפנות בידי אדם וא' באילן שכשנופל האילן הסוכה קיימת כשרה ועולין לה ביו"ט זה הכלל כל שאלו ינטל האילן והיא יכולה לעמוד עולין לה ביו"ט (לאתי') [לאתויי] שאם אותן דפנות שהן בידי אדם אינן סמוכות כגון שעומדת מזרח מערב צפון או דרום ויכולין לסמוך סוכה באותן דפנות ואין נופל האילן עולין לה ביו"ט.
<h2>דף כד:</h2>
העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה. ואמר ר' אחא בר יעקב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה ומתני' דעביד לה בהוצא ודפנא ולא גזרינן דלמא אתי לאשתמושי באילן.
